שאלה: …. ברגע שאישה נוגעת שוב באדם שנגע בה בזמן טומאתה- נניח בילד שלה, או מתיישבת על מושב שנטמא בטומאת נידה- היא שבה ונטמאת בטומאת נידה. במצב של טומאת נידה יש איסור על קיום יחסים…
תשובה:
רבי עקיבא הוא זה שקבע סימן לסיום הנידה – "תהא בנדתה עד שתבא במים" (בניגוד לעמיתיו הרבנים שחשבו שאישה בנידתה צריכה להיות מנודה – מבודדת, לא להתרחץ, לא להתאפר, לא להתרועע).
לפי הרב חיים דוד הלוי, אין טומאת הנידה אלא למקדש ולקדשיו ולבעלה בלבד. לכן, כל שאישה עושה לבעלה ולביתה, נידה עושה גם כן. בימי טומאת האישה חלות על בני הזוג חובות פרישה שעיקרם: פרישות ממגע מיני, שינה במיטה נפרדת, אכילה ושתייה בכלים נפרדים והימנעות ממזיגת יין או הצתת סיגריה אחד לאחרת. אם הוא חולה או היא חולה, יכול/ה הבריא/ה לסעוד את החולה בהיעדר ברירה אחרת. הרב ח"ד הלוי קובע שאישה נידה צריכה לקיים את כל המצוות שבהן היא מחויבת ושקיבלה על עצמה כבכל יום אחר כשאינה נידה, כולל ביקור בבית-כנסת. אחרי הטבילה – מוסרות המגבלות.
לאור זאת, הדוגמאות שאת מביאה יכולות לנבוע מפירוש פשוט של הכתוב בתורה, אך לשמחתנו ההלכה הולכת, ופוסקים אמיצים מוליכים אותה ליותר התחשבות שתאפשר לבני האדם בזמננו לחיות על פי עקרונות התורה.