פרשת השבוע היא "תצוה", אך זוהי גם "שבת זכור", השבת שלפני פורים, בה אנחנו זוכרים ש"מלחמה לה' בעמלק מדור דור". את המלחמה של עם ישראל בעמלק, קושרים למאבק בהמן ולשאר צוררי עמנו במהלך ההיסטוריה.
נבדוק: מתי עם ישראל נפגע מהמזימות של צורריו?
עמלק תקף את עם ישראל ברפידים, כשהיו נרפים ומפורדים, כשישראל היה "עָיֵף וְיָגֵעַ; וְלֹא יָרֵא, אֱלֹהִים".
המן זמם להשמיד את בני ישראל כשהיו מפוזרים ומפורדים ברחבי ממלכת אחשורוש ואמר לו: "עַם אֶחָד מְפֻזָּר וּמְפֹרָד בֵּין הָעַמִּים בְּכֹל מְדִינוֹת מַלְכוּתֶךָ … וְלַמֶּלֶךְ אֵין שֹׁוֶה לְהַנִּיחָם".
כשבעם ישראל יש שנאת חינם ופירוד, הוא חשוף ופגיע, וכשמתלווה לכך חוסר אמונה בקב"ה – אפילו הקב"ה לא יכול להושיעם.
בקרב המכריע עם עמלק, משה עלה לראש ההר "וְהָיָה כַּאֲשֶׁר יָרִים מֹשֶׁה יָדוֹ – וְגָבַר יִשְׂרָאֵל" . על זה שאלו חז"ל: "וכי ידיו של משה עושות מלחמה או שוברות מלחמה?" ותשובתם היתה: "כל זמן שהיו ישראל מסתכלים כלפי מעלה ומשעבדין את לבם לאביהם שבשמים, היו מתגברים".
כשאסתר המלכה הבינה את הסכנה הנשקפת מהמן, היא הנחתה את מרדכי "לֵךְ כְּנוֹס אֶת-כָּל-הַיְּהוּדִים" – קיבוץ היהודים ואיחודם כתיקון מידי לקטרוג הפירוד בשמו פעל המן. כשהיהודים התאחדו, אסתר פעלה אצל המלך אחשורוש והביאה להפיכת הפור ולהצלת היהודים.
גם על בגדי השרד הכהן הגדול נשא את שמותם של כל שבטי ישראל המאוחדים פעמיים: ששה שבטים ועוד ששה שבטים על שתי אבני הזכרון שעל כתפי האפוד, ושנים עשרה השבטים מאוחדים יחד במסגרת זהב מקושטת "וְנָשָׂא אַהֲרֹן אֶת שְׁמוֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּחֹשֶׁן הַמִּשְׁפָּט עַל לִבּוֹ".
מוסר ההשכל מהקריאה המיוחדת ל"שבת זכור" ומקריאת מגילת-אסתר בתחילת השבוע הבא הוא, שעל עם ישראל להיות מאוחד ולחיות בשלום, אז עם ישראל יוושע בעשית הטוב ובעזרת הקב"ה.
שיעור מיידי לעת הזאת למנהיגי ישראל ולנבחרים לכנסת החדשה: השיסוי, הקיטוב והפירוד מזיקים לישראל; אנא פעלו לקירוב הלבבות ולאחדות בין הקהילות בישראל, כדי שהאויבים לא יוכלו לפגוע בנו ובאחדותנו נצליח לשגשג ולהביא שלום על ישראל.