בחגיגת יום העצמאות של מדינת ישראל בשמחה ובתשבחות יש ערך חשוב בהחזרת ימי הזיו שבין פסח לשבועות (תקופת ספירת העומר) להיות התקופה היפה, הפורחת והשמחה בארץ ישראל. יום העצמאות, ל"ג בעומר ויום ירושלים מטהרים תקופה זו מן הקדרות ומנהגי האבל שאפפו אותה ומחזירים לה את רעננותם הקדומה, ימי זיו וזוהר לעם ישראל במדינת ישראל.
כדי שיום העצמאות ישמר במתכונת יהודית-ישראלית בלוח השנה העברי, חשוב לעגן אותו בתפילה ובברכות בדומה לחנוכה, שהרי היום הראשון בחנוכה נקבע לציון ניצחון החשמונאים על היוונים, שבלעדיו לא ניתן היה לטהר את המקדש ולחדש את עבודתו כולל הדלקת המנורה, המצוינים בשאר ימי החנוכה.
הרבנות הראשית לישראל (בהנהגת הרבנים יא"ה הרצוג ובמ"ח עוזיאל זצ"ל) קבעה כבר בשנת תשי"א את המתכונת לציון היהודי של יום העצמאות הישראלי, שעיקריו: תהילות וברכות מיוחדת, קידוש וברכת שהחיינו בערב יום העצמאות; אמירת הלל מלא, תפילה לשלום המדינה ומגיניה, וקריאת קטע מהנביא (ישעיהו י' ל"ב – י"ב ו') בשחרית של יום העצמאות. הרב חיים דוד הלוי הציע להוסיף עוד ברכות ותשבחות ליום העצמאות בדומה לנהוג בחנוכה: להוסיף קריאה בתורה (דברים כ"ו, א'-י"א) להפטרה שכבר קבע הרב עוזיאל; להוסיף "על הניסים" שבו הודאה לה' על הניסים שעשה לדורנו, על שנתן בלב האומות להחליט על הקמת מדינת ישראל, ועל שעמד לעם ישראל במצבם הדל והחלש במלחמת השחרור שהסתימה בקוממיות ישראל. הוא אף הציע להוסיף בכל אחת מברכות העמידה ביום העצמאות פסוק שבח או בקשה המתייחס למדינת ישראל.
כך, בשילוב של הטקסים הממלכתיים שקבעה המדינה ושל התפילות והברכות המיוחדות, יצוין יום העצמאות כחג יהודי-ישראלי של ממש בלוח העברי על ידי כל קהילות ישראל (ביותר שמחה והשתתפות מחנוכה).
יום עצמאות שמח לתפארת מדינת ישראל !